רימרקטינג אוטומטי: להחזיר מבקרים שלא המירו
רוב האנשים שמסתכלים על האתר או על המודעה שלכם לא קונים בביקור הראשון. זו לא כישלון, זו פשוט הטבע של קנייה: מישהו מתעניין, מוסח, וממשיך הלאה. השאלה היא לא איך לעצור את זה. השאלה היא מה קורה אחר כך.
המבקר שכבר שילמתם עליו
מי שלחץ על המודעה שלכם או פתח הודעת וואטסאפ כבר עלה לכם משהו: תקציב פרסום, זמן של איש צוות, או שניהם. לתת לאדם הזה להיעלם בהמון זו הדרך היקרה ביותר לאבד ליד, כי כבר שילמתם על המחיר של לתפוס את תשומת הלב שלו פעם אחת. רימרקטינג הוא פשוט ההחלטה לא לבזבז את המגע הראשון הזה.
אפשר לחשוב על זה כהבדל בין לשלם על שיחה לבין לשלם על מבט חטוף. מודעה קרה לזר קונה בדיוק מבט, במחיר מלא, בכל פעם מחדש. הודעה בתזמון נכון למישהו שכבר הראה עניין עולה שבריר מזה ומתחילה ממקום הרבה יותר חם, כי החלק הקשה ביותר, לתפוס תשומת לב בכלל, כבר קרה.
איך רימרקטינג אוטומטי באמת נראה
זו לא מודעת רימרקטינג אחת גדולה לכל מי שאי פעם ביקר. רימרקטינג טוב מפולח לפי מה שהאדם באמת עשה: עיין במוצר אבל לא שאל עליו, שאל שאלה אבל לא קבע תור, קבע שיחה אבל לא הגיע. כל קבוצה מקבלת המשך שונה וספציפי, לא אותה הודעת «תחזרו אלינו!» גנרית. אוטומציה היא מה שהופך את הפילוח הזה לאפשרי בלי בן אדם שמתייג כל מבקר בעצמו.
בפועל זה יכול להיראות כך: מי שעיין במוצר מקבל הודעה שמראה בדיוק את המוצר שהוא ראה, ומי ששאל שאלה ונעלם מקבל תשובה ישירה לשאלה הזו, במקום דחיפה גנרית. הספציפיות הזו היא מה שהופך את זה להרגיש כמו המשך שיחה ולא כמו מודעה, וזה בדרך כלל מה שקובע אם בכלל יענו.
התזמון קובע יותר מהתוכן
הודעת המשך שנשלחת שעה אחרי שמישהו עוזב שיחה באמצע מתקבלת אחרת לגמרי מאותה הודעה שנשלחת שלושה ימים אחר כך. מערכות אוטומטיות מגיבות תוך דקות, כשהעניין עוד חם, משהו שאף צוות שבודק דוח פעם ביום לא באמת יכול להתחרות בו. תוכן ההודעה משנה פחות ממה שרוב אנשי השיווק חושבים. התזמון הוא בדרך כלל מה שקובע אם בכלל יקראו אותה.
יש גם רגע שבו הודעת המשך מפסיקה לעזור ומתחילה להרגיז, והרגע הזה מגיע מהר יותר ממה שרוב העסקים חושבים. לרצף אוטומטי טוב יש סוף טבעי: שתיים או שלוש הודעות במרווח סביר, ואז שקט, ולא טפטוף אינסופי שפשוט מאמן את האדם להתעלם מהמותג לגמרי.
איפה זה משתבש
רימרקטינג מקבל שם רע כשזו אותה מודעה שרודפת אחרי מישהו בכל האינטרנט בלי שום התייחסות למה שהוא כבר עשה. אם מישהו כבר קנה, אסור להמשיך להראות לו את אותה מודעה שכבר שכנעה אותו. אם מישהו כבר אמר לא בשיחה, אסור לתת לו את אותה הצעה שוב שבוע אחר כך. הפתרון הוא לא פחות נגיעות, אלא נגיעות חכמות יותר שמשקפות מה שבאמת קרה.
נקודת התחלה ריאלית
התחילו מהדליפה הכי גדולה: השלב שבו הכי הרבה אנשים נושרים בלי לקנות. בנו רצף אוטומטי אחד בדיוק לשלב הזה, עם נקודת עצירה ברורה ברגע שמישהו ממיר או מסרב במפורש. בדקו אם זה באמת מחזיר מכירות לפני שמרחיבים את זה לכל שאר שלבי המשפך.